פרופסור אמריטוס גד חצרוני ז”ל

אנו מודיעים בצער רב על פטירתו של פרופ’ אמריטוס גד חצרוני ז”ל.
ההלוויה התקיימה ביום שני 16.03.2015.

המשפחה יושבת שבעה בבית המנוח, רחוב שבדיה 17, חיפה.

דברים שדיקן הפקולטה נשא לזכרו של גד חצרוני

רק לפני פחות מארבעה חודשים חגגנו את יום ההולדת ה-80 של גד, יחד עם בני המשפחה, חברים וסטודנטים לשעבר. גם אז נשאתי דברים קצרים אבל אז הם היו מלאי תקווה, ואפילו הומור, כפי שגד כל כך אהב והיום אנחנו נפרדים לעולמים ולכן הדברים יהיו בטון שונה.
אפתח בביוגרפיה קצרה של חייו המקצועיים של פרופ’ גד חצרוני. ואכן אשתדל לעשות זאת בקצרה כי הקריירה שלו הייתה ארוכה ועשירה בהישגים.
גד סיים את הטכניון בפקולטה להנדסה חקלאית ב 1957 וקבל את הדוקטורט מאוני’ מישיגן סטייט בשנת 1962. לאחר מכן עבד בחברת ווסטינגהאוס בנושאים של כורים גרעיניים וזרימה דו-פאזית שהיו נושאים מרכזיים בעבודתו ב-50 השנים שחלפו מאז. בשנת 1965 , בדיוק לפני 50 שנה, הצטרף לטכניון לפקולטה להנדסה גרעינית ובשנת 1971 עבר לפקולטה להנדסת מכונות שהייתה ביתו מאז ועד אתמול.
לגד היו עשרות רבות של משתלמים לתארים גבוהים ומאות מאמרים בספרות המקצועי. הוא נחשב כאוטוריטה בינלאומית בתחום הזרימה הדו-פאזית והיה המייסד והעורך הראשון במשך שנים של העיתון המוביל בעולם בנושא.
גד מילא בטכניון כמעט כל תפקיד אפשרי, כולל דיקן הפקולטה להנדסת מכונות בשנים 1976-7 (שנתיים).
עד כאן הפרטים העובדתיים הכלליים ואני רוצה להתמקד במספר נקודות שהגדירו את גד המדען והאדם.
הוא היה ישראלי בכל נימי נפשו ובאותה שעה גם איש העולם הגדול – מה שמראה שאין סתירה בין השניים. הוא היה שותף סוד לפרויקטים בטחוניים שעד היום כנראה לא נדע עליהם הכל ומאידך ידוע ביותר בעולם. הוא היה פרופ’ אורח במספר רב של אוניברסיטאות, נזכיר רק את סטנפורד ואת UC סנטה ברברה. גד היה פעיל מאוד ב ASME ובשלב מסוים היה סגן נשיא האחראי על “שאר העולם”.
גד אהב מאוד את הסטודנטים. שוחח אתם מעבר לשיעורים, דאג להם, ועזר מאוד למי שנתקל בקשיים עקב שירות במילואים, מחלה או סיבה אחרת. ידו וליבו היו פתוחים לתרומות לגופים, לארגונים ולכל מי שנזקק.
גד היה איש הטכניון בכל רמ”ח אבריו משפט שנחקק בזיכרוני הוא “אני בטכניון לא הנהלה, אני בעלים. כך אני מרגיש וכך אני מתנהג” והכוונה היא לא חס וחלילה בהתנשאות אלא במחויבות המלאה הכמעט סימביוטית בין האיש והמוסד. מימי הטכניון הקטן והאינטימי אליו נכנס ועד לטכניון הגדול ועתיר ההישגים של היום.
ברמה האישית, גד היה מודל, מנטור ומופת עבורי. עוד מימי כחבר סגל צעיר ועד לאחרונה. אהבתי את האירוניה המחודדת, את הדואליות של אופוזיציונר ואיש המערכת, ובעיקר את החוכמה והעצה.
כולנו בני המשפחה, הפקולטה, והטכניון איבדנו חבר יקר